זכרון וצמיחה

כיצד הזיכרון הלאומי שלנו נע בין שני הקטבים: חורבן ותקומה?
לרוב השכול ויום הזיכרון קשורים לאבלות. האם יש בכאב הזיכרון גם זרעים של תקווה ותחייה?
כיצד אנו זוכרים את הנופלים? כקורבנות או גם כחלק משרשרת הגבורה שהובילה לקיום המדינה?

המטרה היא לא למחוק את הכאב, אלא למצוא בתוך הזיכרון גם נקודות של כוח, משמעות והנעה לפעולה חיובית, כדרך להנציח את זכרו של הנפטר ולכבד את חייו.

בפנים מקושרים סרטונים על המשפחה המיוחדת

המצגת עוסקת בהגדרת מהות הזיכרון ומציע תפיסה של "זיכרון אקטיבי" – בחירה ללמוד ולבנות מתוך הכאב. הזיכרון האקטיבי מנוגד לזיכרון פסיבי, המתמקד רק באובדן ובעצב, ושואף להפוך את זיכרון העבר למקור כוח, הנעה לפעולה וחינוך לדורות הבאים.

מורשת האחים אוריאל ואלירז פרץ ז"ל:
אוריאל פרץ ז"ל: מפקד בגולני שנהרג בלבנון (1998). אופיין כמנהיג דוגמה אישית, בעל עולם פנימי עשיר וחיבור עמוק לטבע ולארץ.