שוויונים ואי שוויונים מעריכיים

השיעור בנוי כתהליך חקר מודרך: המורה פותחת במשוואה מוכרת ומעלה שאלה "איך מגיעים לפתרון בלי מחשבון או ניחוש?", וממשיכה לתרגילים מורכבים יותר שבהם התלמידים טועים בכוונה - למשל בפירוק ביטויים מעריכיים או בהצבה ושכחת חזרה למשתנה המקורי - והמורה מנצלת את הטעויות כהזדמנות לתיקון עצמי. השיא הוא הבנייה משותפת של הכלל בין אי-שוויון עם בסיס גדול מ-1 לבין בסיס שבין 0 ל-1, דרך סרטוט גרפים במחברת והסקת מסקנות באופן אינדוקטיבי. המורה מסתובבת בין התלמידים כל השיעור, מלווה קבוצות עבודה ומוודאת הבנה אישית של כולם, מה שהופך שיעור אלגברי יבש לחוויה פעילה ומשתפת.