בעיות ערך קיצון במרחב
הפעילות הזו הופכת בעיית ערך קיצון מופשטת לחוויה מוחשית ממש בין הידיים: כל תלמיד מקבל דף בריסטול ובוחר ערך אישי של x, גוזר, מקפל ודובק ובונה תיבה פתוחה משלו. כשמשווים תוצאות בכיתה מתגלה שערכים שונים של x נותנים תיבות שונות בגודלן, ומכאן נולד באופן טבעי הצורך בפונקציית מטרה - התלמידים עצמם מנסחים למה צריך לגזור ולמצוא מקסימום. כך הגיאומטריה המרחבית, שנתפסת כקשה לדמיין, הופכת מוחשית וממשית, והמורה יכולה לזהות ולחזק הבנה גם אצל תלמידים שהתקשו קודם בעקרון בעיות הקיצון.
